גז"ד למורשעים ברכישת נשק, הובלתו וסחר בו וכן כניסה לישראל שלא כדין

1.         הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם, בעבירות של רכישת נשק, עבירה לפי ס' 144(א) סיפא + ס' 29; הובלת נשק, עבירות לפי ס' 144(ב) סיפא + ס' 29 וסחר בנשק, עבירות לפי ס' 144(ב'2) + ס' 29, כולן מחוק העונשין, התשל"ז-1977, וכן בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין, עבירה לפי ס' 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

2.         הודאתם של הנאשמים, ביום 15.10.07, נעשתה במסגרתו של הסדר טיעון, על פיו תוקן כתב האישום המקורי באופן שהתיקון המהותי העיקרי הוא בהשמטתה של עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, בניגוד לס' 499(א)(1) לחוק העונשין.

3.         הסדר הטיעון התייחס גם לעונש, לגביו נקבע טווח מוסכם של ענישה, במסגרתו תעתור ההגנה לעונש של שנת מאסר בפועל בלבד ואילו התביעה תבקש לגזור על הנאשמים 3 שנות מאסר.

            סוכם עוד כי הרכב שנתפס במסגרת החקירה יוחזר לנאשם 2.

4.         ב"כ הנאשמים ביקש לקבל תסקיר קצין מבחן לגבי שני הנאשמים, טרם גזירת העונש, וב"כ המאשימה התנגדה לכך.

            בקשת הסנגור נדחתה על ידי בשל הערכתי כי תסקיר שכזה הוא חסר ערך מעשי לגבי הנאשמים הספציפיים לנוכח גילם, מהותה של העבירה והיותם תושבי שטחים, שלגביהם לא ניתן יהיה לקבל את האינפורמציה הדרושה באשר לנסיבותיהם האישיות מחד, ומאידך - לא ניתן יהיה להציע דרכי ענישה וטיפול המצריכים המשך מעקב של שירות המבחן (ראה לענין זה פס"ד של ביהמ"ש העליון בע"פ 3300/06).

5.         עובדות כתב האישום

            הנאשמים, קרובי משפחה תושבי הרשות הפלשתינית, נכנסו לישראל ושהו בה שלא כדין בתקופה הרלבנטית לכתב האישום. במהלך שהותם בישראל יצרו קשר עם גאוד פלאח, תושב ישראל, ששירת כנגד תחזוקה בצה"ל וממנו רכשו במספר הזדמנויות אלפי תרמילי רובה בקוטר 5.56 וכדורים, אותם הובילו ומכרו לאחרים.

            ביום 18.5.07 נעצר הנאשם 2 במעמד קבלת 10,000 כדורי רובה בקוטר 5.56 מגאוד פלאח הנ"ל, אותם סיפק האחרון בעקבות הזמנתו של הנאשם 1. כדורים אלה נועדו להובלתם על ידי הנאשמים לצורך מכירתם לאחרים.

6.         כאמור, המאשימה מבקשת להחמיר בעונשם של הנאשמים, לנוכח טיבן של העבירות שהסכנה הנובעת מהם לבטחון המדינה ולאזרחיה גלויה לעין, עד כי לא ניתן להפריז בחומרתה. בשל כך ביקשה ב"כ המאשימה לאמץ את הרף העליון של הסדר הטיעון ולגזור על הנאשמים 3 שנות מאסר, מאסר על תנאי וקנס.

            ב"כ הנאשמים מאידך ביקש להסתפק בשנת מאסר אחת.

7.         הלכה היא כי על ביהמ"ש לנהוג באיפוק בעת בחינתו של הסדר טיעון הנוגע לעונשו של נאשם ולהגביל את התערבותו רק לאותם מקרים בהם גלוי וברור כי ההסדר  פוגע בענין ציבורי, ולפיכך הוא מוטעה ואינו ראוי להתאשר, אך אם אין העסקה לוקה בפסול או בפגם כלשהו ואינה עומדת בסתירה לדרישות הצדק ומטרות הענישה, ראוי לכבדה (ע"פ 1290/03 - 1289, פ"ד מח(5) 158).

            בעניננו, אין עסקת הטיעון חורגת מגדר השיקול הראוי והסביר וראוי לכבדה. כפי שיובהר בהמשך, המחלוקת נוגעת לאורך עונש המאסר שלגביו הוסכם על רף עליון ורף תחתון.

8.         בבואי לגזור את דינם של הנשמים במסגרת טווח הענישה המוסכם על הצדדים, עלי להביא בחשבון מחד, את חומרתן המפליגה של עבירות סחר בנשק ותחמושת בכמות גדולה ובמספר הזדמנויות המחייבות ענישה מרתיעה, לצד החומרה של עצם הכניסה לישראל והשהות בה שלא כדין, ומאידך, לשקול את הנסיבות הסובבות את העבירות וכן את נסיבותיהם האישיות של הנאשמים.

9.         כאמור, ב"כ המאשימה מבקשת לגזור על הנאשמים את העונש במסגרת הרף העליון, היינו 3 שנות מאסר בפועל. נימוקה העיקרי הוא חומרתה של העבירה, סחר בנשק ובתחמושת, שלגביה, כנטען, ננקטת בפסיקה גישה מחמירה ובפניה נדחים אף שיקולים של נסיבות אישיות מקלות של הנאשמים.

            את טענת הנאשמים, העולה מתוך החקירה, לפיה רכישת התחמושת היתה במסגרת עסוקם של הנאשמים - סחר בנחושת, ולא מתוך כוונה לעשות בתחמושת שימוש חבלני, מבקשת ב"כ המאשימה לדחות על הסף משני טעמים: ראשית, משאין ראייה מוכחת כי ענינם של הנאשמים היה בנחושת בלבד ושנית, כי אף אם לא היתה מלכתחילה כוונה לעשות שימוש בתחמושת, על פי יעודה הטבעי, אין בכך משום נסיבה מקלה שכן לא המניע הוא המקים את חומרת העבירה, אלא התוצאה המסתברת האפשרית והיא הגעתה של התחמושת לידי גורמים עבריינים וחבלניים.

10.        ב"כ הנאשמים, מאידך, גורס שעניננו עומד ברף התחתון של חומרת העבירות שעניינן סחר בנשק.

            לדבריו, הנאשמים תושבי שטחים, קשיי יום, שעסקו בסחר בנחושת כדי להביא לחם למשפחתם. עניינם בתחמושת (תרמילים וכדורים) היה אך ורק בחלקי הנחושת, ולדבריהם, אילו צלחה עסקת רכישת הכדורים החיים, היו אלה מפורקים באופן שלא ניתן היה לעשות בהם שימוש על פי יעודם המקורי.

            לדברי הסנגור, עברם הפלילי של הנאשמים אינו מכביד, אין להם הרשעות בתחום הבטחוני ואף לא קיים מידע כלשהו על השתייכות או פעילות במסגרת גורמים עויינים.